#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנדב להתפלל מנחה בנדבה?	"השיב הרא&quot;ש דמנחה גדולה יהיה חובה ומנחה קטנה יהיה לנדבה, וזהו הרא&quot;ש לשיטתו אבל לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דעדיף להתפלל מנחה קטנה יתפלל לנדבה במנחה גדולה ולחובה במנחה קטנה [ואע&quot;פ שבעלמא מתפללין החובה תחילה הכא שאני דעדיין לא הגיע זמן מנחה לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ובדיעבד אם התפלל מנחה גדולה לחובה [וסתמא נמי לחובה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] יתפלל אח&quot;כ לנדבה, ולהלכה אין נפק&quot;מ בכל זה דהרי כתב הרא&quot;ש דאין להתפלל בנדבה אלא מי שמכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפילתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם {ונראה דמפני כך לא העירו האחרונים חילוק זה בין הרא&quot;ש והרמב&quot;ם דלמעשה אין נפק&quot;מ, ובזה מיושב תמיהת השעה&quot;צ (ס&quot;ק א&#x27;)}, ואם הוא מכיר בעצמו שיכול לכוין יכול להתפלל נדבה ומהטור משמע דאפ&quot;ה צריך לחדש בה דבר, וכן מבואר לעיל (סי&#x27; ק&quot;ז) [וצ&quot;ע מהו הה&quot;א דמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דלא צריך חידוש, ובמ&quot;ב עו&quot;ה תי&#x27; דאפשר דס&quot;ד דכיון שהיו נוהגין להתפלל שניהם דינו כמי שמסופק אם התפלל דא&quot;צ חידוש], אבל למעשה כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) בזה&quot;ז חלילה להתפלל תפילת נדבה וכן יש להורות."	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים אשרי במנחה?	"מפני שאמרו חז&quot;ל (ע&quot;ז ז&#x27; ע&quot;ב) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח&quot;כ יתפלל, ובמנחה אין שום דבר לפניה, לפיכך תקנו שיאמר אשרי תחילה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים אשרי?	"הרבבות אפרים (ח&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ט) מדייק מלשון הרמב&quot;ם (הל&#x27; תפילה פ&quot;ט ה&quot;ח) דצריך לישב {ואפשר לדחות דיש רשות לישב}"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך מנין לאמירת אשרי 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) לכתחילה צריך מנין כדי שיאמרו קדיש עליו (רמ&quot;א), והוסיף הערך לחם למהריק&quot;ש דגם ע&quot;פ קבלה יאמר אשרי במנין 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) שבדיעבד יאמר מזמור אחד, ובמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ד ס&quot;ק ט&#x27;) מבואר דסגי באיזה פסוקים, וה&quot;ה לגבי קדיש על לימודו סגי במשנה אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שנכון לומר מלבד אשרי?	"הב&quot;י הביא מהאבודרהם שיאמר פרשת תמיד קודם אשרי [והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מרמ&quot;ע מפאנו שיאמרה אחר אשרי דבביהמ&quot;ק היו מתפללין מנחה קודם הקרבת התמיד ואשרי הוי כמו תפילה, אבל אין המנהג כן (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דבאמת אשרי אינו תפילה אלא שבח להקב&quot;ה], וגם יאמר מזמור מה ידידות משכנותיך (תהלים פ&quot;ד), ועוד הוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) שיאמר פיטום הקטורת, ועוד הביא מדברי חמודות (ברכות פ&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ז) שיאמר משירו לה&#x27; כל הארץ עד והוא רחום {ונראה דמה שכתב המג&quot;א שירו לה&#x27; ברכו ט&quot;ס הוא}, וצריך ליזהר שלא לעבור על זמן תפילה מחמת הוספות אלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דיכול לדלג אפי&#x27; אשרי כדי שיתפלל עם הציבור (וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל סי&#x27; ק&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד), אמנם כתב השלמת חיים (סי&#x27; ר&quot;י) ע&quot;פ השע&quot;ת לעיל (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דמי שמתפלל לאט לאט א&quot;צ לדלג אשרי {וצ&quot;ע קצת דהיה לו להתחיל אשרי מוקדם, ואפשר דהש&quot;ץ לא היה רגיל והתפלל במהירות}]"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה רבים אינם נוהגין לומר פרשת התמיד קודם מנחה?	"1) ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מפני שחוששין שבביהמ&quot;ק התפללו ואח&quot;כ הקריבו התמיד ועל כן אינם רוצים לומר פרשת התמיד קודם תפילה {אבל א&quot;כ ליקרי הפרשה אח&quot;כ, ויש סוברים אה&quot;נ שיקרא תמיד אח&quot;כ (עי&#x27; פסק&quot;ת), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) גופה ס&quot;ל דאין לומר תמיד וקטורת אחר תפילה וצ&#x27;&#x27;ב הטעם}&lt;br&gt;2) חכם אחד רצה ליישב ע&quot;פ הרד&quot;ק ביחזקאל (מ&quot;ו) דלעתיד לבא יקריבו רק תמיד של שחר ולא תמיד של בין הערבים [וביאר ספר משנת חיים (שמות סי&#x27; פ&quot;ז) ע&quot;פ ילקוט מעם לועז (שמות כ&quot;ט) בשם הש&quot;ך דתמיד של שחר לזכור מעמד הר סיני ותמיד של בין הערבים לזכור יציאת מצרים שנשחטו הפסח בין הערבים, ואמר בן זומא (ברכות י&quot;ב) וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והרד&quot;ק קאי כשיטת בן זומא, וע&quot;ע באהבת יהונתן (הפטורה לפרשת החודש) דביאר הרד&quot;ק באופן אחר - תמיד של שחר בא לכפר על הרהור הלב ותמיד של בין הערבים בא לכפר על טעות בגירסא בלילה], והוסיף החיד&quot;א (חומת אנך פנחס) דמרומז בפרשת תצוה דכתיב עולת תמיד לדורותיכם לרמז דעולה אחד היא תמיד גם לעתיד לבא, ועוד כתב החיד&quot;א (מדבר קדמות מערכת תי&quot;ו אות ג&#x27;) בשם המעשה רוקח דלפיכך קרא רבינו הקדוש המסכתא &quot;תמיד&quot; ולא תמידין לרמז דלעתיד לבא בבית שלישי יהיה רק תמיד אחד [ועפי&quot;ז חכם אחד רצה ליישב למה סדר מועד הוא בלשון יחיד ושאר הסדרים בלשון רבים דלעתיד לבא כל ימים טובים יהיו בטלים חוץ מפורים] {אכן, צ&quot;ע לומר דזהו הטעם דאין אנו אומרים פרשת התמיד במנחה דהקשה הגהות מהרש&quot;ם על הרד&quot;ק מגמ&#x27; ביצה (ה&#x27; ע&quot;ב) דמבואר דמהרה יבנה בית המקדש ויקריבו תמיד של בין הערבים, ותי&#x27; ע&quot;פ הירושלמי דיתכן דבנין בית המקדש יהיה קודם למלכות בית דוד, וכעין זה ביאר משנת חיים (שמות סי&#x27; פ&quot;ט) הא דאמרינן בתפילת מוסף תמידים כסדרם ושני תמידים כהלכתם דשייך זמן שמקריבים שני תמידים קודם לביאת המשיח, וא&quot;כ דוחק לומר שהטעם שאין אומרים פרשת התמיד הוי שעתידין להיות בטל דהרי יתכן שיהיה זמן שלא יהיה בטל וא&quot;כ עדיין ראוי לאומרה עכשיו משום ונשלם פרים שפתינו, וצ&quot;ע}"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתפללין שמ&quot;ע?	"הב&quot;י הביא מנהג הספרדים שהיו מתפללין הג&#x27; ראשונות והג&#x27; אחרונות בקול רם והאמצעות בלחש, אבל כתב שמנהג אשכנזים נכון שמתפללין כמו בשחרית, ומסיים שגזרו נידוי לעבור על תקנתם."	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים כי שם ה&#x27; אקרא וגו&#x27; במנחה?"	"כתב הטור (סי&#x27; קי&quot;א) דמותר לאומרה במוסף ומנחה, ומהתרוה&quot;ד ומג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) משמע דכך נהגו, אבל העטרת זקנים (שם) כתב דאין לאומרה כלל."	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר שמ&quot;ע?	"אומרים נפילת אפים, ואנחנו לא נדע, קדיש שלם ונפטרין לבתיהם לשלום [ואינו מזכיר עלינו, אבל השע&quot;ת (סי&#x27; רל&quot;ג ס&quot;ק א&#x27;) הביא בהאריז&quot;ל שצריך לומר עלינו אחר כל ג&#x27; תפילות, וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קל&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) מוסיף שאומרים קדיש יתום אח&quot;כ] (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {אבל שומר ישראל אינו מובא אלא בערוה&quot;ש (לעיל סי&#x27; קל&quot;א)}, ועוד הביא השע&quot;ת (שם) שיאמר מזמור ה&#x27; רועי (תהלים כ&quot;ג) ומזמור אלקים יחננו (תהלים ס&quot;ז) אחר כל ג&#x27; תפילות."	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה הש&quot;ץ והתחיל קדיש קודם תחנון?	"במ&quot;ב דרשו מביאין דאפי&#x27; אחר תיבה אחת שוב לא מצי למימר תחנון {אבל כפשוטו יכול לפסוק עד יהא שמיה רבא וכו&#x27;}"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמשכה מנחה עד הלילה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מתרוה&quot;ד דלא יאמר קדיש כשהגיע לילה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא הא&quot;ר (ס&quot;ק א&#x27;) דפי&#x27; התרוה&quot;ד דדוקא אם נמשכה אבינו מלכנו או שאר תחנונים אחר התפילה אבל אם נמשכה התפילה גופה [והא ראיה תפילת נעילה ביוה&quot;כ דאומרים קדיש אחר צאה&quot;כ] כל זמן שלא היה הפסק בינה ללילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) יכול לומר קדיש אח&quot;כ {וצ&quot;ע מנהג א&quot;י שממהרים בתפילת נעילה כדי שיאמרו נשיאת כפים קודם שקיעה ומאריכין באבינו מלכינו, ואומרים קדיש תתקבל אחר צאה&quot;כ, ושמעתי לימוד זכות דלפעמים קדיש תתקבל נאמר מעט קודם חשיכה, וצ&quot;ע}"	סימן רלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח להתפלל מנחה?	"יתפלל מעריב ואח&quot;כ יאמר אשרי ואח&quot;כ יתפלל מנחה (ב&quot;י בשם הריב&quot;ש) [ואפשר דאפי&#x27; התרוה&quot;ד מודה לזה, עי&#x27; בפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)], וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;), אמנם במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ק&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) הביא אחרונים שלא לומר אשרי בלילה,"	סימן רלד סעיף ב		
